החלטה בתיק ע"ע 56460-02-12

בית הדין הארצי לעבודה

ע"ע 56460-02-12

דניאל צברי                                                                                  המבקש

-

1. מדינת ישראל - משרד החינוך

2. בית ספר אזורי שש שנתי למנהיגות ויוזמה (בי"ס שקמה)        המשיבים

לפני: השופט אילן איטח

בשם המבקש: בעצמו 

בשם המשיב 1: עו"ד רוני לוי

בשם המשיב 2: עו"ד נעמי אשחר

ה ח ל ט ה

1.      לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופטת יעל אנגלברג-שהם ונציגי הציבור מר יאיר טבת ומר שלום בראשי; עב 3696-08 ו- עב 2537-09) מיום 15.1.12, בו נדחו תביעות המבקש, תוך חיובו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד למשיבים בסך כולל של 60,000 ש"ח.

הרקע לבקשה

2.      המבקש, עובד הוראה במקצועו, מועסק כמורה מזה כעשרים שנה על ידי מדינת ישראל - משרד החינוך (המשיב 1; להלן - משרד החינוך או המדינה). במועדים הרלוונטיים הועסק המבקש על ידי משרד החינוך כמורה למתמטיקה בישיבת "בני עקיבא" באופקים, במשרה מלאה, היקף של 24 ש"ש (100%). לקראת שנת הלימודים תשס"ט (2008-2009) התקבל המבקש לעבודה כמורה למתמטיקה גם בבית הספר האזורי העל-יסודי "שקמה" באזור "עוטף עזה" (המשיב 2; להלן - בית הספר שקמה). עבודתו בבית הספר שקמה היתה בהיקף של 21 ש"ש (87.5% משרה). לפיכך, היקף סך כל משרותיו הגיע לכדי 187.5% משרה.

3.      במסגרת פניה של המבקש לבירור טעמי הפחתת משרתו בישיבה באופקים, הוברר למדינה היקף משרותיו והיא הורתה לבית הספר שקמה לצמצם את משרתו של המבקש ל- 10 ש"ש, כך שהיקף משרותיו לא יעלה על 140% משרה. הוראה זו באה על יסוד הנחיות משרד החינוך המעוגנות, בין השאר, בסעיף 1.24.1 לתקנון שירות עובדי הוראה, לפיהן אין להעסיק עובד הוראה בהיקף העולה על 140%. בהתאם להנחיה זו החליט בית הספר שקמה לצמצם את היקף משרתו של המבקש וזאת החל מיום 1.1.09.

4.      ביום 17.12.08 פנה המבקש לבית הדין האזורי בבאר-שבע בבקשה למתן צו מניעה שיאסור על המשיבים, עד לבירור התביעה העיקרית, לפעול נגדו ולשנות את היקף משרתו. בהמשך הוגשה תביעתו העיקרית שעניינה ביטול החלטת צמצום היקף משרתו (ע"ב 3696/08). להשלמת התמונה אציין כי בקשת המבקש ממשרד החינוך לאשר לו העסקה מעבר לשיעור של 140% נדחתה. בהמשך הגיש המבקש לבית הדין האזורי בקשה נוספת שענינה צמצום היקף משרתו. הדיונים בבקשות אוחד ואלה נדחו בהחלטה מיום 3.3.09.

5.      ביום 4.3.09 הודיע בית הספר שקמה למבקש כי הוחלט להפסיק את עבודתו בבית הספר בתום אותה שנת לימודים - תשס"ט. כעבור למעלה משלושה חודשים הגיש המבקש, נגד בית הספר בלבד, בקשה נוספת למתן צו מניעה זמני בה ביקש בעיקרה להורות על ביטול החלטת הפיטורים, ולחילופין להורות על שיבוצו בשנת הלימודים תש"ע כמורה למתמטיקה בבית הספר בהיקף של 11 ש"ש. בהחלטה מיום 16.7.09 נדחתה הבקשה. על רקע סיום העסקתו הגיש המבקש תביעה עיקרית שעניינה ביטול החלטת הפיטורים מבית הספר (ע"ב 2357/09). הדיונים בתביעה למניעת צמצום המשרה ובתביעה למניעת הפיטורים אוחדו (החלטה מיום 25.2.10).   

6.      בית הדין בדק את כל טענות המבקש כנגד ההחלטה על צמצום היקף משרתו וכנגד סיום העסקתו בבית הספר שקמה ודחה אותן אחת אחת. בקליפת אגוז, נציג את קביעות בית הדין:

א.     המבקש, בהיותו עובד הוראה קבוע במדינה, כפוף לתקנון שירות עובדי הוראה ולפיכך היה עליו לקבל אישור להעסקה במקום עבודה נוסף ואישור להעסקה בהיקף העולה על 100%. נקבע כי המבקש היה מודע לכך. בית הדין קבע כי בית הספר שקמה לא היה מודע להעסקתו של המבקש במשרה מלאה בישיבה באופקים וכי המבקש הסתיר, במודע ובמכוון, את הפרטים המלאים על עבודתו בישיבה באופקים. בכך, כך נקבע, הפר המבקש את חובת הגילוי המוטלת על כתפיו של מועמד לעבודה ואחר כך של עובד, וזאת מכוח חובות תום הלב הקבועות בסעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973.